צבי הים

צבי הים

מאת

סורה סוהיר

תוכן העניינים:

נושאים בתוכנית הלימודים לשלו ב הקטע המדעי – צבי הים

3

צבי הים

4-5

שאלות

6

נושאים בתוכנית הלימודים לשילוב הקטע המדעי – צבי הים

• מערכת אקולוגית – מרכיבים ומאפיינים: המגוון הביולוגי כביטוי של השונות בטבע, ייחודו של המגוון הביולוגי בישראל, חשיבות המגוון הביולוגי לקיום ולתפקוד של מערכות אקולוגיות.

• תהליכים במערכות אקולוגיות: שיווי-משקל דינמי ויציבות המערכת האקולוגית, הגורמים הטבעיים (ומעשי ידי אדם) המפֵרים את היציבות, תהליכי ויסות. מארג המזון הימי.

• אמנות בינלאומיות להגנה על מגוון המינים ועל הים.

• אקולוגיה אנושית: שמורות טבע בים .

• נושא המים: דרכי התמודדות , אמנוֹת בין-לאומיות למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וימיים.

הנושא נבחר בעקבות כנס הצפרות , שבו נחשפנו למיני ציפורים בסכנת הכחדה וגם בהשתלמות מורים מובילים בביקור במבואות ים ושמיעת ה הרצאה של ד"ר גיתי יהל "השפעת האדם על המגוון הביולוגי" והביקור בחקלאות ימית . ונחשפנו למינים ימיים בסכנת הכחדה .

צבי הים

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3769&kwd=570

הים מהווה בית גידול למגוון מינים מורכב. חלק מן המינים הללו נמצאים בסכנת הכחדה. גופים שונים בינלאומיים וישראלים פועלים על מנת לצמצם את הפגיעה במגוון המינים ולאפשר לו להשתקם.

צבי הים הם משפחה של זוחלים גדולים, המונה שמונה מינים, שתפוצתה משתרעת על פני הימים והאוקיינוסים בתחום הטרופי והממוזג. כמו כל הצבים החיים היום במים, 'נסוגו' צבי הים במהלך האבולוציה ושבו מהיבשה אל הים, תוך התאמה לאורח החיים במים. התאמה זו אינה מלאה, והצבים שמרו על שתי תכונות חשובות, המעידות על מוצאם היבשתי: נשימת אוויר אטמוספרי והתלות ביבשה לצורך רבייה. שתי תכונות אלה חושפות את צבי הים לפגיעות שונות, מרביתן מעשה ידי אדם. בהיותם נושמי אוויר אטמוספרי, חייבים הצבים לעלות אל פני המים לצורך נשימה, וכאשר הם נלכדים ברשתות דייג ונמנעת גישתם לאוויר, הם טובעים, בדיוק כמונו..רביית הצבים מתרחשת ביבשה, על חופים חוליים, בהם חופרות הנקבות גומות ומטילות את ביציהן. הנקבות אינן שומרות על קיניהן, ובגמר ההטלה שבות אל הים ומתכוננות למחזור הטלה נוסף. מספר מחזורי ההטלה בכל עונה עשוי להגיע לארבעה, ובמשך העונה, הנמשכת חודשיים עד שלושה, הן שוהות סמוך לחוף, באזור המים הרדודים. כאן גם מתכנסים הזכרים, וכאן מתרחשת ההזדווגות, הקודמת להבשלת הביצים ולהטלה. מספר הביצים בקן 'הנטוש' עשוי להגיע ל-150, בהתאם למין הצב ולגודל הנקבה. התפתחות העוברים בביצים נמשכת כ-50 יום, ולאחריהם בוקעים הצבים הצעירים מהביצים, ומגיחים לאוויר העולם דרך שיכבת החול המכסה את הקן, בדרך כלל בשעות הלילה. בפרק זה של מחזור חיי הצבים, הם חשופים לציד למטרות מאכל, או לשימושים מסחריים בשיריונם. ביצי הצבים מהוות מקור מזון חלבוני חשוב בתרבויות שונות, בהן נוהגים התושבים לאספן מתוך הקינים. על כך נוספת פעילות אנושית, שאומנם אינה מכוונת ישירות נגד צבי הים, אך פגיעתה בהם קשה ביותר: זיהום הים והחופים, הפיתוח המואץ לאורך החופים, כלי-שייט ספורטיביים בתחום המים הרדודים, פעילות בחופי הרחצה בעונת הרבייה ועוד. בעקבות צמצום אוכלוסיותיהם בעולם, הכריז האירגון הבינלאומי לשמירה על הטבע (IUCN) על כל מיני צבי הים כנתונים בסכנת הכחדה, בעוד האירגון הבינלאומי למניעת סחר בבעלי-חיים מוגנים (CITES) אסר לסחור בבשרם או בשיריונם. המערכה הבינלאומית להגנה על צבי הים התבטאה גם בחקיקה נלווית, במדינות רבות בעולם, בכלל זה ישראל. בנוסף, ננקטו במקומות שונים בעולם צעדים להגנה על צבי הים, לעידוד רבייתם על-ידי שמירה על הקינים ועל חופי ההטלה, ולגידול צבי ים בשבי לצורך השבתם אל הטבע.

גרף 1: סך הצבים ששוחררו במרכז ההצלה לצבי ים בין השנים 1999-2011

בכל ארצות הים התיכון מתקיימות תוכניות להגנה על צבי הים, החל ממניעת פיתוח לאורך חופי הים וסגירת קטעי חוף לתנועת אדם בלילה, וכללה בהעתקת קינים לאתרים חלופיים וגידול הצבים הצעירים בשבי. תוכניות אלה מלוות בהסברה מקיפה ובאכיפה נמרצת של תקנות למניעת פגיעה בצבים, או הפרעה לפעילותם בחופים. בחלק ממדינות הים התיכון מתבצעת הפעילות על-ידי גופים ממשלתיים, אך במרבית המקרים היא מבוססת על עבודת מתנדבים.

שאלות:

1. כִּתְבוּ על פי הקטע צורך אחד מציע לשנות ל'משאב אחד שהחשוב לקיומם של צַבֵּי-הים.

2. בקטע מתוארות פעולות שונות של האדם בים ולאורך החוף הפוגעות בצַבֵּי-הים בשלבי חייהם השונים. תאר שתי פעולות של האדם ובאיזה שלב של חיי צב המים הן פוגעות?

3. כיצד תגנה שמורות טבע ימיות על מגוון המינים בים?

4. בארץ ובעולם נעשים מאמצים למנוע את הכחדתם של צַבֵּי-הים. א. הציעו פעולה אחת שהייתם עושים, כאזרחים, אילו התבקשתם להשתתף בהצלת צַבֵּי-הים בחופי ארצנו.

ב . מהם דרכי הפעולה שמתוות אמנת ברצלונה למניעת זיהום הים התיכון להגנה על מגוון המינים בים?

5. ישראל מקננים (מטילים ביצים בגומות בחול) שני מינים של צַבֵּי-ים: צב-הים החום וצב-הים הירוק. מאז החלה הפעילות לשמירת צַבֵּי-הים, נאספו נתונים על הקינון של צַבֵּי-הים בחופי ישראל.

בגרף מס'2: מתאר את מספר הקִּנים* שנמצאו בחופי ישראל בשנים 2000–2007.

http://www.nature-conservation.org.il/BuildaGate5/portals/conserve/imagesP/sub14/142941145.pdf

א. מספר הקִּנים של איזה מבין שני המינים של צַבֵּי-הים היה קטן יותר בין השנים 2000–2007?

ב. תארו את מגמת השינוי שחל במספר הקִּנים של צב-הים החום בין השנים 2005–2007.

תן הסבר אחד למגמה?

6. האם יכול להיות שיש קשר בין מספר הצבים ששוחררו (גרף מס,1) במרכז ההצלה לצבי ים לבין פעילות האדם בים והחופים?

7בחופי ישראל מספר הקנים של צבי הים נמוך

• נסח השערה שתסביר את המספר הקטן של הקִּנים שנמצאו בחופי ישראל של הצב הירוק ?

• נסח שאלת מחקר מתאימה להשערה?

• מהו המשתנה התלוי לפי השאלה שנסחת ?

• מהו המשתנה הבלתי תלוי לפי השאלה שנסחת ?